צילום: VENTO DI TERRA ONG 2009
צילום: VENTO DI TERRA ONG 2009
צילום: VENTO DI TERRA ONG 2009
צילום: עמוס גיתאי 2016
צילום: עמוס גיתאי 2016
צילום: עמוס גיתאי 2016
1/1

מבנה בית הספר הבדואי ח'אן אל-אחמר

תערוכה חדשה במוזיאון לאדריכלות ע"ש מוניו גיתאי וינרויב

פתיחה : 23.12.2016 יום שישי שעה 12:00

אוצרים: עמוס גיתאי, שרון יאבו איילון וניצן סט.

23.03.2017 < 23.12.2016

התערוכה שאצרו עמוס גיתאי שרון יאבו איילון וניצן סט מציגה את מבנה בית הספר הבדואי ח'אן אל-אחמר באזור מעלה אדומים, ונוגעת בממד הארכיטקטוני של עיצוב בית הספר המבוסס על בניה בצמיגים ממוחזרים ואדמה דחוסה. בית הספר הממוקם באזור גבולי, תוכנן על ידי הארגון האיטלקי VENTO DI TERRA הפועל למען זכויות אדם ולמען איכות הסביבה. שיטת הבנייה המאפיינת את הארגון, הולכת והופכת מקובלת בעולם ליצירת מבנים קטנים, מהירי בניה, ואקולוגיים עושה שימוש בצמיגים ממוחזרים המכוסים באדמה דחוסה. עובי הקירות, מבנה הצמיג וחומרי החיפוי מייצרים מסה טרמית המתאימה לתנאי החום של המדבר ומאפשרת לימוד בתנאים נוחים. גגות המבנים כוסו בפאנלים סולריים והם מספקים את החשמל לכל המתחם. זוהי בניה מהירה יחסית ובכך יתרונה לאזורי גבול ופליטות בהם הפתרון הנדרש הוא מידי. בית הספר מתהווה משלושה מבנים מלבניים פשוטים, המסודרים סביב חצר פנימית. הוא מהווה סביבת לימודים נעימה אשר בו זמנית משתלבת בסביבתה הטבעית ומייצרת מתחם לימודי בקנה מידה אנושי.

התערוכה, תציג תמונות וקטעי וידאו שצילם הבמאי עמוס גיתאי בבית הספר כפי שהוא כיום, לצד תיעוד תהליך הבניה של בית הספר, שרטוטים אדריכליים ותיאור שיטת הבניה. בנוסף לכך, במיוחד לשם התערוכה, נעשה תהליך עבודה לימודי שהתמקד בבניה אקולוגית ובזכויות אדם, עם קבוצת תלמידים בני גילם של התלמידים הבדואים, מבית הספר היסודי זיכרון יוסף בחיפה. התלמידים החייפאים בנו בהדרכת האוצרת מודל בקנה מידה 1:50 של בית הספר הבדואי ותוך כדי כך למדו מושגים אדריכליים ואת שיטת הבנייה האקולוגית באמצעות צמיגים. התערוכה מתקיימת בזכות שיתוף פעולה עם הארגון האיטלקי  VENTO DI TERRA ONG הפועל באזורי גבולות ברחבי העולם ובשיתוף עם ארגון רבנים למען זכויות אדם.

 

בית הספר נבנה ביוני 2009, והוא מיועד לילדי קהילת הג'האלין הבדואית. עד פתיחתו נאלצו ילדים מהאזור להגיע למוסדות חינוך מרוחקים בנסיעות שעלותן גבוהה ושהיו כרוכות בסיכון בטיחותם. כנגד בית הספר עומד צו הריסה מיום הקמתו, לטענת המנהל האזרחי בשל תכנית להרחבת הכביש הראשי הסמוך לו. מאז 2009 ועד היום ההתנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת, עותרות שוב ושוב לבג"ץ ודורשות לממש את צווי ההריסה שהוצאו לו.

 

הבדואים שנותרו באזור מעלה אדומים מונים כיום קרוב ל-3,000 נפש, כמחציתם ילדים. הם גרים במאהלים ובפחונים ביותר מ-20 ריכוזים לאורך כביש ירושלים-יריחו ובסמוך למעלה אדומים. רוב הקהילות הן של בני הג'האלין ועל אף שהן מתקיימות באזור זה במשך עשרות שנים, תנאי המחייה שלהן קשים ביותר: הם סובלים ממחסור חמור בשירותי בריאות, חינוך ורווחה ומהיעדר תשתיות פיזיות – חשמל, ביוב ודרכים. רק כמחצית מהקהילות מחוברות לרשת המים. הקהילות הבדואיות מנסות לקיים את אורח החיים המסורתי שלהן, המבוסס על רעיית צאן, אך גישתם לאדמות מרעה ולשווקים הולכת ומוגבלת עם חלוף השנים. המנהל האזרחי מסרב להכין עבורם תכניות מתאר באזורי מחייתם, ובכך מונע מהם אפשרות לבנות כחוק.

העתירות החוזרות של המנהל האזרחי ושל תושבי ההתנחלויות להרוס את מבנה בית הספר נדחו על ידי בג"ץ, אשר תומך בכוונת המדינה לפתור את בעיות הדיור של הבדואים במסגרת תכנית המתאר "רמת נועיימה", ועד אשר זו תוסדר מבקש להשאיר את בית הספר על כנו. עם זאת, תכנית המתאר המוצעת אינה מקובלת על התושבים הבדואים אשר מעדיפים להגיע להסדרה תכנונית של מתחם המגורים שלהם במקומו הנוכחי. בשלב זה התכנית נדחתה על ידי הרשויות, אולם נציגי הקהילה ביקשו מבית המשפט לדחות את העתירה, והדגישו כי "יש לזכור כי מדובר בילדים, הלומדים בבית ספר, ואשר העברתם למסגרת לימודית אחרת, הרחוקה ממקום מושבם, אינה רצויה", וכי "נדרשת רגישות יתרה טרם מימוש צווי ההריסה נוכח ההשלכות שיש לפעולה כאמור על הקטנים".

דיור ציבורי

אוצרות: שרון יאבו איילון וניצן סט

פתיחה: 15.04.16 בשעה 12:00

 

 

 

התערוכה מבקשת להעלות לדיון מחודש את נושא הדיור הציבורי ולהדגיש את הרלבנטיות שלו היום באמצעות מספר פרויקטים היסטוריים ועכשוויים מהארץ והעולם. כל אחד מהפרויקטים המוצגים בתערוכה עוסק בדרכו בפיתוח מרחב ציבורי ייחודי של שותפות חברתית

 

התערוכה מקבצת אוסף של דימויים בשחור לבן אשר הצבתם המשותפת מדמה חזית של שיכון ציבורי. יותר מאשר דיוק היסטורי או אקט עיצובי התערוכה מבקשת להאיר באמצעים פשוטים וזולים את הפן השיתופי בכל אחד מהפרויקטים שנבחרו. לאזכר מחדש חשיבה אדריכלית ששמה דגש על המרכיב החברתי בתכנון ועל מגורים אשר מעבר למרחב הפרטי האישי מאפשרים מקום של יחד ועזרה הדדית

 

המוקדמים שבפרויקטים המוצגים, נבנו בשנות העשרים של המאה הקודמת והמאוחרים שבהם כוללים שלושה פרויקטים נוכחיים של האדריכלים הצרפתיים לאקטון ווסאל (Lacaton&Vassal) אשר מחזירים את הסקס-אפיל לדיור הציבורי. דרכם מנסה התערוכה לעמוד על טיבם של אותם שטחים קהילתיים אשר הגדירו את תחום השיתוף, יצרו מרחבי ביניים פתוחים אשר היו מוסטים מהרחוב ואפשרו מענה מדויק לצרכי הדיירים.

 

הפרויקטים המוצגים בתערוכה:

 

  • מעונות עובדים "הוד", חלקים ד', ה', ו',  בפינת הרחובות פרישמן, פרוג ודב הוז, ת"א, אריה שרון , 1934-1935

  • שיכון "שטיח", באר שבע, אברהם יסקי, אמנון אלכסנדרוני, נחום זולוטוב, דניאל חבקין, תאודור קיסלוב, אהרן ברעלים, דוב ורם כרמי, צ'צ'יק וקונפורטי, שנים

  • קריית אליהו, חיפה מוניו גיתאי ואל מנספלד 1954-61

  • בלוק "T" מוניו גיתאי ואל מנספלד + בלוק "N" של חבקין וגלעד, רחוב לאון בלום, רמת הדר, חיפה 1964-1959

  • Freidorf-Basel, Switzerland,Hannes Meyer, 1922-1924

  • NEUBUHL (Zurich, Switzerland), Max Ernst Haefeli, Carl Hubacher, Rudolf Steiger, Werner Moser, Emil Roth, Paul Artaria, Hans Schmidt

  • The “Karl Marx” Hof, Karl Ehn, 1927-1957

  • Development of a neighborhood, Boulogne Billancourt Lacaton&Vassal

  • 53 habitations HLM, Saint-Nazaire, France, Lacaton&Vassal

  • High-rise building, Stop Ceva, Chêne-Bourg, Geneva Lacaton&Vassal

 

 

 

_

 

 

 

 

Public Housing

Curator: Sharon Yabu Ayalon and Nitzan Satt

Opening: 15.04.16 at 12:00

 

 

The exhibition seeks to rediscuss the issue of public housing and emphasize its relevance today through a number of historical and contemporary projects in the country and the world. All of the projects featured in the exhibition deals in their own way in developing unique public space of social partnership


The exhibition brings together a collection of black and white images that simulates a facade of a public housing building. More than historical accuracy or the act of a design, the exhibition examines the inexpensive means the cooperative aspect of each of the projects selected. Revisit the architectural thinking that emphasizes the social element in planning and living beyond personal private space that allows a place of mutual help and togetherness.


The earliest projects presented, were built in the twenties of the last century, the latest ones include three current projects of French architects Lacaton & Vassal which restore the sex appeal of public housing. Through them trying the exhibition tries to understand the nature of those community areas that defines the scope of cooperation, formed open intermediate spaces that were shifted from the street and allowed a precise response to the needs of tenants.


The projects featured in the exhibition:

 

  • Care workers "Hood", sections D, E, F, on the corner of Frishman, Dov Hoz Perugia, Tel, Arieh Sharon, 1934-1935

  • Housing "carpet", Be'er Sheva, Abraham whiskey, Amnon Alexandria, Nahum Zolotov, Daniel Havkin Theodore Kislov, Aaron toxins, Dov and Ram Karmi, Chechick and Conforti, years

  • Kiryat Eliyahu, Munio Gitai Haifa Al Mansfeld 1954-61

  • Block "T" Munio Gitai and Mansfeld + Block "N" of Havkin and Gilead, Leon Blum Street, Ramat Hadar, Haifa 1964-1959

  • Freidorf-Basel, Switzerland, Hannes Meyer, 1922-1924

  • NEUBUHL (Zurich, Switzerland), Max Ernst Haefeli, Carl Hubacher, Rudolf Steiger, Werner Moser, Emil Roth, Paul Artaria, Hans Schmidt

  • The "Karl Marx" Hof, Karl Ehn, 1927-1957

  • Development of a neighborhood, Boulogne Billancourt Lacaton & Vassal

  • 53 habitations HLM, Saint-Nazaire, France, Lacaton & Vassal

  • High-rise building, Stop Ceva, Chêne-Bourg, Geneva Lacaton & Vassal

מוניו גיתאי וינרויב ותרבות הפרטים

1/4

אדוות אקולוגיות

אוצר: אדריכל ד"ר יוסי קורי

פתיחה:התערוכה פתוחה למבקרים החל מ- 3.7.15

          אירוע פתיחה חגיגי הכולל הרצאה מפי האוצר

          וכיבוד יתקיים בתאריך 10.7.15 בשעה 12:00

 

 

טקסט כללי:

 

אדריכלות אינה מתרחשת בריק. 

אדריכלות שלא מכילה את ההיבטים של הקיימות איננה אדריכלות אתית ואיננה אדריכלות רלבנטית בעידן שבו אנו חיים.

תערוכת "אדוות אקולוגיות" נועדה להיות קטליזאטור מעורר מחשבה בנושאים של קיימות.

בתערוכה מוצגים פרויקטים אקולוגיים פורצי דרך ,רעיוניים ובנויים ,שתוכננו על ידי ד"ר יוסי קורי (סטודיו גאוטקטורה) ושותפיו לדרך.

 

אודות התערוכה:

 

התערוכה אדוות אקולוגיות במוזיאון מוניו גיתאי וינרוב  מציגהלאדריכלות קרוב לשלושים פרויקטים אדריכליים שונים של סטודיו גאוטקטורה מהשנים האחרונות ,בנויים ורעיוניים ,באמצעות מודלים פיזיים, סרטים ומציאות רבודה. כל פרויקט וכל מודל מייצגים אלטרנטיבה של עצמאות אנרגטית ובנייה מתחשבת בסביבה. 

המודלים האקולוגיים מוצגים בחלל המוזיאון על גבי חביות דלק תוצר לוואי של העולם הישן המתבסס על משאבים מתכלים וזיהום סביבתי.

 

אודות האדריכל:

 

אדריכל ד"ר יוסי קורי ,חיפאי ,בוגר הטכניון בהצטיינות ,בעל ניסיון מעשי ומחקרי רב בתחום האקולוגי ובוגר תכנית עמיתי הסביבה של מרכז השל. 

ד"ר קורי הקים את סטודיו גאוטקטורה המתמחה בתכנון אקולוגי פורץ דרך. עבודותיו ומחקריו של ד"ר קורי קיבלו פרסום בכתבי עת, בספרים ובתערוכות בינלאומית. 

הסטודיו זכה בלמעלה מעשרים פרסים בארץ ובעולם והוא מתכנן מבנים אקולוגיים הנמצאים בחזית התכנון הירוק. 

ד"ר קורי משמש כחבר סגל ומרצה בכיר בשנקר במחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה.

 

 

Ecological ripples

Curator: architect Dr. Joseph Cory

Opening:The exhibition is open to visitors from 3.7.15

             Gala Opening event that includes a lecture

             by the curator of the exhibition and

             refreshments will take place on 10.07.15 at

             12:00

 

 

General Text:

 

Architecture does not take place within a void.

Architecture that does not contain sustainable aspects is not ethical architecture and is not a relevant architecture in the new era that we are living in. 

The exhibition "Ecological Ripples"  intends to be a thinking platform regarding sustainability. 

The exhibition presents ground-breaking ecological projects built in Israel and around the world by Dr. Joseph Cory and colleagues, alongside unrealized ideas.

 

About the exhibition:

 

The exhibition "Ecological Ripples" in the Munio Gitai Weinraub Architecture Museum presents almost thirty diverse architectural projects by Geotectura Studio created in recent years, built and unbuilt, through physical models, videos and augmented reality. 

Each project and model represents an alternative of energy independence and environmentally-aware building.

The ecological models are presented on top of oil barrels, a by-product of the old world based on fossil fuels and environmental pollution.

 

About the architect:

 

Haifa based architect Dr. Joseph Cory is a graduate cum laude from the Technion (Israel), with practical and academic background in ecological design, a graduate of the Heschel Center Environmental Fellowship program. 

Dr. Cory established Geotectura studio specializing in innovative ecological design. His work and research are widely published and exhibited in Israel and internationally and have received wide acclaim.

The studio has won more than twenty local and international design awards, designing ecological structures at the cutting edge of sustainable design. 

Cory is a faculty member and senior lecturer at the Shenkar College department of interior building and environment design.

תערוכות עבר | Past Exhibitions

1/2

INDUSTRIAL URBANISM: PLACES OF PRODUCTION

אוצר: טלי חתוכה

פתיחה: 27.03.2015 בשעה 12:00

 

האם לתעשייה יש עדיין מקום בערים? איך עשויים להיראות היחסים העתידיים בין המרחב העירוני, תהליכי הייצור וחיי היום יום של התושבים? מה ההשפעה של הטכנולוגיה על פעילות הייצור וכיצד זו עשויה לשנות אסטרטגיות התכנון בעיר? שאלות אלו ונוספות עומדות במוקד התערוכה Industrial Urbanism: Places of Production המבקשת לחשוב מחדש על הקשר בין העיר לתעשייה במאה ה-12. 

 

התערוכה, יוזמה משותפת של ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD) בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' ערן בן-יוסף, ראש המחלקה ללימודי עיר ותכנון במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), מתמקדת ביחסי גומלין בין ייצור, אנשים ומקומות, וממחישה כיצד העיר היא שחקן משמעותי בעיצוב המרחב התעשייתי ולהיפך, כיצד התעשייה משפיעה על חיי היום יום בעיר.

 

הקשר בין העיר לתעשייה אינו מוסכם. מאז המהפכה התעשייתית, העיר והתעשייה התפתחו וצמחו זו לצד זו, אולם, הנטייה הרווחת היא להתמקד בצדדים השליליים של השפעות התעשייה על העיר, כמו למשל, זיהום, פגיעה סביבתית וניצול כוח עבודה זול. המפגעים הסביבתיים של התעשייה תרמו להרחקה של תהליכי הייצור מהעיר ולעיתים אף מן המדינה. בשנים האחרונות מתחזקת המגמה הקוראת לבחינה מחודשת של הממשק בין ייצור ופיתוח בעולם הגלובלי ול"השבת הייצור" (Re-shoring) לעולם המערבי ומתריעה מפני ההרס העצמי שאליו צועדות מדינות וערים המקדמות את המדיניות הפוסט-תעשייתית. 

 

התערוכה Industrial Urbanism: Places of Production מבקשת למקם את הזיקה בין העיר לתעשייה בהקשר עכשווי, של שינוי בשווקי העבודה והייצור, חידושים ופיתוחים טכנולוגיים וצמיחה מחודשת של ערים ואזורים מטרופוליניים, במטרה לדמיין ולתכנן מחדש את התפקיד של התעשייה בעיר. התזמון אינו מקרי. 

 

כשתי מאות אחרי המהפכה התעשייתית, הגיעה העת לחשוב מחדש על האופן שבו התעשייה משפיעה על ייצור המרחב, קידום התעסוקה, עיצוב הסביבה וחיי היום יום של תושבים בעיר של המאה ה-12.

 

עוזרי מחקר והפקה:

רוני בר, חן רוזנק, כרמל חנני, יונתן גת, מינג'י קלרה קים, קארן ג'ונסון, אליזבת קוודה, כריסטופר ריי

 

 

 

 

 

 

INDUSTRIAL URBANISM: PLACES OF PRODUCTION

Curator:Tali Hatuka

Opening: 27.03.2015 at 12:00

 

 

Since the Industrial Revolution, cities and industry have evolved together: from Manchester to Rochester, company towns and entire metropolitan regions have grown around factories and expanding industries. However despite this shared past, popular notions of manufacturing tend to highlight the negative aspects: pollution, environmental degradation, and the exploitation of labor caused by growing industry, on the one hand; and - almost paradoxically on the other - the blight, abandonment, and “shrinkage” resulting from the more recent decline of manufacturing from cities in the developed world. 

 

Industrial Urbanism: Places of Production moves the conversation beyond these overly-negative characterizations, exploring the relationship between current urban planning practices and the places that are being designed and dedicated to the production of goods today. 

 

In a time of dramatic shifts in the manufacturing sector - from large industrial-scale production and design to small-scale distributed systems; from polluting and consumptive production to a clean and sustainable process; from a demand of unskilled labor to a growing need for a more educated and specialized workforce - cities will see new investment and increased employment opportunities. Yet, to reap these benefits will require a shift in our thinking about manufacturing. 

 

The exhibition addresses three integrated themes: Production, People, and Places. These themes are presented, both separately and in relation to one another, as components that reposition the city as a key actor for industry and production and restore industry to its historic role as a crucial element in the weave of the urban fabric.

 

Looking ahead, in the quest to make cities competitive and resilient, we suggest exploring the following questions: What are the contemporary relationships between city and industry? What might the future relationships between city and industry look like? What physical planning and design strategies should cities pursue to retain, attract, and increase manufacturing activity?

 

Redefining the role of industry, making it an integral part of the city, is a spatial, social and economic challenge.  More than two centuries after the start of the Industrial Revolution, policy makers, planners and designers have an opportunity to re-consider the ways industry creates places, sustains jobs, and promotes environmental sustainability.

 

This is the future of manufacturing. This is the future of cities. 

 

 

Research and Production Assistants:

Ronnie Bar, Chen Rosenack, Carmel Hanani, Yonatan Gat, Mingyi Clara Kim, Karen Johnson, Elizabeth Kooda, Christopher Ray

 

 

1/2

ללמוד מוורנקולר

לקראת ארכיטקטורה וורנקולרית חדשה

אוצר: פייר פרי

 

התערוכה ללמוד מוורנקולר,  תוצג בשני מקומות במקביל: במוזיאון מוניו גיתאי לאדריכלות בחיפה ובגלריה החדשה על שמו, בקיבוץ כפר מסריק החל מה-28.12.2013. התערוכה מציגה דוגמאות של בניה מסורתית, עממית מרחבי העולם ותוהה מה ניתן ללמוד היום מאותה אדריכלות ללא אדריכלים.    

התערוכה, בשיתוף עם ארכיון הבנייה המודרנית ב-  EPFL(בית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן( פורסת  מבט מקיף על ארכיטקטורה וורנקולרית  באמצעות אוסף ייחודי של דוקומנטים ודגמים,  המציג טווח רחב של פתרונות חלליים,  סמליים וקונסטרוקטיביים שכוננו את התצורות של מבני העבודה והמגורים בחברות מסורתיות.

כשלעצמן,הפרקטיקות הוורנקולריות מכל רחבי העולם אינן מספקות תשובות לצרכים העכשוויים או מעמידות חלופות בנותקיימא למצב הענייני הנוכחי,  אולם,  עושר הפתרונות היצירתיים והמרשימים הגלום בהן ממחיש את היכולת האנושית לעשות את המיטב בנסיבות נתונות ולנצל את המשאבים הזמינים באופן יעיל ככל האפשר.

מקרי הבוחן המוצגים במקביל במוזיאון ובגלריה על שם  מוניו גיתאי וינרויב מדגימים שלוש תימות חוזרות בארכיטקטורה וורנקולרית באזורים רבים באגן הים התיכון ובמזרח התיכון - ניהול מים, מגורים בתצורת חצר, נוודוּת ומגורי מערות - וזאת מנקודת המבט המחקרית המנחה את אוסף הארכיטקטורה הוורנקולרית של ה EPFL  ומהווה את התימה הרביעית בתצוגה:  חקר החומרים וטכניקות הבנייה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Learning from Vernacular

For a New Vernacular Architecture

Curator: Pierre Frey

 

The exhibition Learning from Vernacular will be displayed from December 28th 2013, in two places simultaneously: The Munio Gitai Weinraub Architecture Museum in Haifa and the recently opened Munio Gitai Weinraub Gallery in Kibbutz Kfar Masaryk. The exhibition shows examples of traditional constructions all over the world and wonders what how can this kind of "architecture without architects" effect our way of thinking today.

The exhibition, in collaboration with the Archives de la construction modern at EPFL (ֹcole Polytechnique Fe'de'rale of Lausanne), presents a compressive view on vernacular architecture with its unique collection of documents and models, offering a wide range of spatial, symbolic and constructive solutions that constitute the formations of domestic and working spaces in traditional cultures.

Undoubtedly, the vernacular practices of diverse cultures do not in themselves provide solutions to contemporary needs or offer sustainable alternatives to the current situation; yet, the abundance of creative and ingenious solutions embodied in them demonstrate the human ability to make the most in given circumstances and utilize available resources efficiently and effectively.

The case studies shown at the Munio Gitai Weinraub Architecture Museum and in the Munio Gitai Gallery present three specific themes that features in the vernacular architecture of many regions in the bay of the Mediterranean Sea and the Middle East – water management, court dwellings, and nomadism and cave dwellings. These are examined from the perspective guiding the research at the EPFL collection of vernacular architecture, which also provides the fourth exhibition theme: construction techniques and materials.

 

"עיצוב בחלל נתון - מרכז הכרמל חיפה"

בשיתוף עם המחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה

 

סטודנטים לארכיטקטורה מגיבים למצב הקיים

ב"שער הכרמל" ובתחנת הכרמלית "גן האם"

 

 

תערוכה חדשה של עבודות סטודנטים לאדריכלות מויצו תוצג במוזיאון החל מה11.7.14. בימים  שלפני פתיחת התערוכה יתקיימו ימי דיון ו"הגשות" של הפרויקטים - הציבור מוזמן.

האתרים "שער הכרמל" ו"תחנת הכרמלית" נמצאים במרכז הכרמל - בו ממוקם המוזיאון. זהו ניסיון חדשני להציג עבודות תכנון כמעט באתר עצמו, כאשר "המשתמשים", עוברי האורח ברחוב, מוזמנים להיות שותפים למחשבות אקדמיות/תכנוניות על המקום היומיומי אותו הם חווים כבדרך אגב. האקדמיה והסטודנטים מוזמנים להיות שותפים בחיי היומיום של העיר ולהתעמת פיזית ולא רק רעיונית עם המקום אותו הם מתכננים.

שני המתחמים שכיום מוזנחים מאוד  נבחרו להיות נושא הסטודיו העיצובי  של שנה ב' ושנה ד' בשל הפוטנציאל התכנוני הטמון בהם מבחינת היכולת לשפר ולתרום למרכז הכרמל ואף לעיר חיפה כולה. נקודת המוצא לתכנון הייתה ניתוח המתחמים תוך התייחסות לקונטקסט קיים בהיבטים שונים: נופי, עירוני, היסטורי, תרבותי,  חומרי, מערכות תנועה ועוד. הסטודנטים נדרשו לנקוט עמדה ביקורתית כלפי המצב הקיים ולהביע את עמדתם וחזונם באמצעות תכנון מחדש של המקום.

ברוב הפרויקטים נעשה התכנון תוך יציקת תכנים פרוגרמתיים חדשים.

 

 

 

ימי הגשות:

02.07.14 החל משעה 10:00

סטודיו עיצוב בחלל נתון שנה ד'

מנחים: אדר' לנקה צדרבאום, אדר' הדר רון ואדר' נירית פילוסוף

 

07.07.14 החל משעה 10:00

סטודיו עיצוב פנים שנה ב'

מנחים: אדר' אייל נחמיאס ואדר' מיכל בר עוז

 

פתיחת התערוכה:

11.07.14 יום שישי, 12:00

בזכות האיפוק: הבזקים של ברוטליזם חיפאי 

 

אוצרות:  הדס שדר, שרון יאבו איילון

 

תערוכה זו, העוסקת בברוטליזם בחיפה, מבקשת להאיר מספר מבנים שנבנו לאור האתיקה הברוטליסטית. מרבית המבנים אינם ידועים לקהל הרחב בשל מיקומם בקריית הטכניון, וזו הזדמנות לחשוף אותם גם למי שאינו לומד, מלמד או עובד בקריה. זו גם הזדמנות לבחון האם הברוטליזם בחיפה בעל ייחוד יחסית למבנים ולמרקמים ברוטליטסים שנבנו באותה עת (שנות השישים-שבעים) בחלקים אחרים של הארץ.

תערוכה זו רואה אור לאחר שתי תערוכות שעסקו בברוטליזם הבאר שבעי: "מכת שמש" בגלריה של עמותת האדריכלים ו"ברוטליזם וניאו ברוטליזם בבאר שבע" במרכז הבאוהאוס. שתי התערוכות הביעו את המסר כי הברוטליזם בבאר שבע ניסה להתמודד עם המקום המדברי באדריכלות. לעומת זאת, הברוטליזם החיפאי, המובע בתערוכה זו – הוא ברוטליזם מאופק. הצורניות של המבנים שלמה, כמעט רגולרית. היחסים ביניהם שלווים. אין שימוש בזווית חדות, בפלסטיות פיסולית יוצאת דופן, בהגדרה של מערכת יחסים קוטבית בין פנים וחוץ, או בחללים ציבוריים דרמטיים. הברוטליזם בחיפה אינו מבקש להפתיע וליצור דרמות גדולות. הוא מבקש אחר הנינוחות. זו הסיבה, כנראה, שגם הקהל הרחב קיבל אותו ביתר אהדה, מאשר את אחיו הבאר-שבעי.

התערוכה מבוססת על הקרנות גדולות ממדים של הבניינים בעת בנייתם ועל תמונות מזעריות של הבניינים היום. הבחירה בהקרנת התמונות ההיסטוריות נועדה לאפשר לצופה לחוות את החלל הברוטליסטי במיטבו. אולם מבנה המוזיאון המשתקף דרכן, מביע את היותן הקרנה בלבד: שיקוף של אידיאולוגיה וחברה שאיננה עוד.

 

הבניינים המוצגים בתערוכה:

 

  • פורום הטכניון בתכנון אריה שרון, בנימין אידלסון ומשה קלטר אדריכל עוזר

  • המכון ההידראולי בטכניון בתכנון מוניו גיתאי וינרוב ואל מנספלד

  • מבנה המעבדות של הפקולטה למכונות בטכניון בתכנון אלפרד נוימן וצבי הקר

  • קופת חולים לין בתכנון רכטר זרחי פרי אדריכלים, אדריכל הפרויקט - יעקב רכטר

  • בית לשכת המס בתכנון מוניו גיתאי וינרוב

  •  

 

פתיחת התערוכה:

12.9.14 יום שישי, 12:00 

1/3
1/1

אקולוגיה. עיצוב. סינרגיה

תערוכה משולבת של משרד האדריכלות בניש וחברת ההנדסה טרנס סולאר.
אוצר: פרנק אוקהרט בשיתוף ifa, גלריית אדס ברלין ומכון גתה

התערוכה מבקשת לשחרר את המושג "קיימות" מהמשמעות הכמותיות שלו, ולדון בטווח רחב של היבטים אחרים הקשורים בו , בעזרת צורה ויזואלית מוחשית הפונה ליכולות התפיסה החושיות של הצופה.  בתערוכה יוצגו פרויקטים בינלאומיים שתוכננו במשותף על ידי Behnisch Architekten

ו ClimateEngineering Transsolar  הממחישים תפיסה רעיונית זו.

ECOLOGY . DESIGN . SYNERGY

Behnisch Architekten and Transsolar ClimateEngineering

 

Curator: Frank Ockert in in cooperation with ifa – Institute for foreign cultural relations and Galerie Aedes, Berlin  and Goethe institute


Given the realization that supplies of available raw materials are finite, it is becoming increasingly evident that only innovative solutions – and this is equally true for architecture and urban planning – can achieve urgently needed reductions in energy and resource use while improving quality of life.

This joint exhibition by Behnisch Architekten and Transsolar ClimateEngineering, together with its accompanying catalogue, features pioneering developments in these areas. Designed with a broad international public in mind, it will hopefully be though-provoking while raising awareness of these pressing issues.
Under the title Ecology Design Synergy, the exhibition seeks to free the overused concept of ‘sustainability’ from its largely quantitative significance, reflecting instead on the term’s multifaceted aspects, qualifying these and endowing them with a tangible visual form capable of addressing the perceptual capacities of the viewing individual. The international projects undertaken jointly by Behnisch Architekten and Transsolar ClimateEngineering supply exemplary instances for illustrating such a conceptual approach. Our thanks to Frank Ockert, who curated the exhibition, for the constructive and stimulating collaboration that resulted in this exhibition and its accompanying publication.
A very special thanks to Dr. Ursula Zeller of the Institute for Foreign Cultural Relations (ifa) in Stuttgart for her dedication to developing this exhibition, which will travel to additional venues in Europe and in the USA after opening at Aedes in Berlin.

Kristin Feireiss, Hans-Jürgen Commerell
Aedes, International Architecture Forum, Berlin

1/8
1/4

מפגשים חיפאיים : שותפות אדריכלית ערבית – יהודית

בתקופת המנדט הבריטי בחיפה

אוצרים: וליד כרכבי / עדי רויטנברג


הסיפור החיפאי הצמיח בתוכו מפגש אדריכלי-יזמי מרתק שהתקיים בין יזמים ערבים פלסטיניים לאדריכלים יהודים על רקע פיתוחה האורבאני המואץ של חיפה המנדטורית. ייחודו של המפגש ביצירתה של אדריכלות עירונית-חיפאית שתוכננה ע"י אדריכלים, מהגרים אירופאים, עבור יזמים פלסטיניים מקומיים ואנשי עסקים לבנונים וסורים. מפגש זה יצר אדריכלות המשלבת בתוכה אלמנטים ממזרח ומערב, שימוש בחומרים מקומיים ואלמנטים מסורתיים בשילוב פרטים מודרניים.


התערוכה שתוצג במוזיאון ע"ש מוניו גיתאי וינרויב לאדריכלות החל מיום שישי ה10.05.13, תעסוק בהשפעות ההדדיות שהתקיימו בין האדריכלים היהודים לבין בעלי הבתים הערבים, תוך בחינת היחסים האנושיים שמעבר ליחסי קליינט-מזמין ואדריכל-מבצע. התערוכה תסקור את האינוונטר האדריכלי הקיים בחיפה, תוך הצגת התוכניות המקוריות של המבנים, הצעות תכנוניות - פרספקטיבות, הצעות לשינויים והתכתבויות מתוך תיקי הארכיב ההיסטוריים של מנהל ההנדסה. גילויו של מידע היסטורי/אדריכלי/תכנוני זה מאפשר חשיבה מחודשת לגבי המושג "תרבות אדריכלית" כביטוי לרבדים היסטוריים, השתלבות לאומים, תרבויות ודתות.

Haifa Encounters : Arab-Jewish Architectural Collaboration during the British Mandate 

Curators : Adi Roitenberg \ Waleed Karkabi

Architectural Partnerships between Arabs and Jewish in Haifa during the British Mandate.The exhibition that will be displayed at the Munio Gitai Weinraub Architecture Museum as of Friday, 10.05.13, will deal with mutual influences held between Jewish architects and Arabs homeowners, While examining human relationships beyond client and architect official relationships.

אודות האוצרים

כתבה על התערוכה

הזמנה לתערוכה

טקסט התערוכה

הארכיטקטורה של הזיכרון

התערוכה הפותחת של המוזיאון.



מוניו גיתאי–וינרויב (1909 — 1970) היה ארכיטקט רב–זכויות, אך לרוע המזל עבודתו לא זכתה להכרה לה היא ראויה. מבין הארכיטקטים הישראלים הבודדים שלמדו בבאוהאוס, הוא לבדו מימש הלכה למעשה את האידיאל הבאוהאוסי של עיצוב דברים תוך מחשבה על אופן ייצורם. עבודתו היתה פשוטה למראית עין, מוקפדת לפרטי–פרטים, מאוזנת במידותיה, מתוכננת ברגישות וקשובה לסביבה.


ליישובים העבריים בארץ–ישראל הוא ביקש להביא ארכיטקטורה מודרנית של שאר–רוח, שתדחה מסגרות אידיאולוגיות נוקשות ותפעל בנייטרליות לשירות צרכים אנושיים בסיסיים, באלגנטיות הנסמכת על טכנולוגיה מתקדמת ותשתית מרחיקת–ראות. אף שהתואָם הזה מעולם לא זכה להכרה מיוחדת, תרבות הפרטים הקפדנית של גיתאי–וינרויב ודאגתו ל"פעולתה" התקינה של כל "מכונת מגורים" הולמות היטב את האידיאל של "גאולה הנקנית בעבודה", שהיה נר לרגלי הדורות הראשונים של המתיישבים היהודים בארץ–ישראל.


כישורי העיצוב החמקמקים של גיתאי–וינרויב יש בהם אולי כדי
להסביר את פרסומו המצומצם יחסית בשנים האחרונות. עבודתו, שמעולם לא היתה ראוותנית, יומרנית או אינדיווידואליסטית במופגן, כמעט שאינה נראית לעין בתרבות הנוהה אחר כוכבים נוצצים. כתוצאה מכך, כמה מבנייניו המשובחים ביותר הושחתו ללא רחם, שופצו בחוסר רגישות או נהרסו, בלי שמץ התחשבות בכך שמדובר, למעשה, ביצירות ארכיטקטורה חשובות.


הערכה מחודשת של הארכיטקטורה של גיתאי–וינרויב מציבה
אתגר רטרואקטיבי לערכים הרווחים כיום בתחום, שעיקרם תרבות הדימוי והראווה. במקרה זה אנו ניצבים מול גוף עבודה כבד משקל, שבמבט ראשון, משום דבקותו במינימליזם ממושטר כל כך, עשוי להיתפס כלא מעניין או לא ייחודי דיו. יושרתה ולכידותה של ארכיטקטורה זו נשענות על סינתיזה וירטואוזית של עידון טכנולוגי ורגישות אמנותית; לעולם לא נבחין בה בקיצוניות חזותית, ובכל זאת היא יוצאת–דופן באיכות ההמְשגה והייצור שלה, ולפיכך ראויה למבט קרוב יותר ולבחינה יסודית.